מחלת הקרוהן, והאם באמת אפשר להירפא ממנה? פרק ראשון

תעודת זהות של מחלת הקרוהן – (לא) נעים להכיר

סובלים מכאבי בטן, יציאות רכות מידי, עייפות, חסרים תזונתיים עקב קשיים בספיגה, או חוסר תיאבון?

יש לזה שם, אבחנה, ואפילו פתרונות שיכולים לשנות את חייכם לטובה.

אז רגע לפני, הבה נעשה הכרות קטנה עם מחלת הקרוהן:

מי את מחלת הקרוהן?

קרוהן היא מחלת מעיים דלקתית, נפוצה יחסית. דומה לה היא מחלת הקוליטיס, שגם היא מחלת מעיים דלקתית.

המשותף ביניהן: שתיהן מחלות אוטואימונית, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הרירית של המעיים ויוצרת שם דלקתיות כרונית שמחמירה מיום ליום כאשר היא לא זוכה לטיפול המתאים.

השונה ביניהן:

קוליטיס נוצרת כאשר התקיפה של מערכת החיסון מתרחשת רק במעי הגס

לעומת זאת, קרוהן יכול לבוא לידי ביטוי לכל אורך צינור המעי – מלמטה ועד הפה, ברירית הפנימית של מערכת העיכול.

אצל מי מחלת הקרוהן נפוצה במיוחד?

קרוהן היא מחלה אשר נפוצה במיוחד ביהודים אשכנזים. הסטטיסטיקה מראה שהאחוז הגבוה ביותר של חולי קרוהן הם יהודים אשכנזים- יותר מכל קבוצה אחרת בכדור הארץ (!!!)

הגורמים למחלת הקרוהן

הגורם המרכזי – קשור לנטייה גנטית מובהקת, שקיימת כמעט אצל כל חולי הקרוהן.

ככל הנראה – שילוב של כשל חיסוני חלקי של מערכת החיסון במעיים שמקורה בנטייה גנטית, יחד עם גורם סביבתי כלשהוא הוא זה שמביא להתפרצות המחלה.

מתי המחלה מופיעה?

הקרוהן מופיעה לרוב בגיל ההתבגרות. היא מתחילה לפעמים גם מגיל ה20- ומעלה, מה שמראה לנו שבנוסף למרכיב גנטי, קיים טריגר נוסף להתפרצות, כי מחלה שנובעת נטו מההעברה גנטית אמורה להופיע כבר מגיל שנה/ מגיל אפס, ובקרוהן זה לא כך.

מהו הטריגר להתפרצות קרוהן ברוב המקרים?

קרוהן קשור באופן ישיר למצבי סטרס ומתח. כמעט בכל המקרים אם לא בכולם – הטריגר להתפרצות הראשונה היה סטרס רגשי ועוצמתי או טראומה.

בשורה התחתונה, אפשר לומר שקרוהן נגרם משילוב של 3 גורמים:

1. פגם גנטי
2. חשיפה לחיידק ה- MAP (נפרט עליו בהמשך)
3. סטרס רגשי

אם לא יהיה סטרס רגשי, גם אם חיידק  MAP קיים בגוף וקיימת נטייה גנטית, מערכת החיסון תהיה מספיק חזקה ותמנע את היווצרות  הקרוהן.

והעובדה היא, שבפועל – מחקרים מראים שרק אם שלושת הגורמים מופיעים ביחד באותו הזמן – מתפרצת המחלה.

אבחון

יש שלוש דרכים מקבילות לאבחון מחלת הקרוהן:

בראשונה, אפשר לזהות את הקרוהן על פי בדיקת נוגדנים בשם ASCA  . אך את הבדיקה הזו לא ניתן לבצע בפני עצמה, אלא רק בנוסף לביצוע אחת מהבדיקות הבאות.

בשנייה – ייערך האבחון באמצעות קולונוסקופיה.

בשלישית – על ידי בדיקה גנטית, שמתאימה רק לחלק מן המקרים.

*בקוליטיס, הזיהוי הוא בעיקר על פי סימפטומים וכמובן הקולונסקופיה שמזהה דלקת במעי הגס.

כעת גם אתם יודעים מה השם והמאפיינים של מחלת הקרוהן,

אבל לדעת.. זה לא מספיק.

בואו לגלות מה הקשר בין קרוהן ותזונה, ואיך אפשר להתחיל להרגיש הרבה יותר טוב – במאמר הבא בסדרה: "חלב על הזמן"