מחלת הקרוהן, והאם באמת אפשר להירפא ממנה? פרק שני

חלב על הזמן

גם אתם שמים חלב בקפה?

מפנקים את עצמכם מידי יום בגבינה וקוטג'?

לא מוותרים על מעדנים?

רגע לפני שאתם פותחים את המקרר כדי לקחת את המוצר החלבי הבא, עצרו! כי אולי… גם אצלכם הוא גורם לחיידק ה-MAP להתרבות בלי שיעור.

חיידק ה-MAP במוצרי חלב

לא הרבה יודעים, אבל קיים קשר מובהק מאוד בין מוצרי חלב למחלת הקרוהן .

מוצרי חלב?? מה הקשר?

שאלה טובה. ובדיוק בגללה נסביר את ההקשר.

ברוב חולי קרוהן נמצא במעיים חיידק בשם  Mycobacterium Avium Paratuberculosis, או בקיצור- MAP.

מהו החיידק הזה?

חיידק אשר נמצא במעיים של רוב חולי הקרוהן, אך לא אצל אנשים בריאים, וגם לא אצל אנשים עם קוליטיס.

והמקור לאותו חיידק MAP הוא לא פחות ולא יותר… מוצרי חלב!

למרות שמוצרי חלב עוברים פסטור, החיידק לא מושמד בפסטור, כיוון שהוא חיידק מאוד עמיד השורד בתנאי קיצון.

ההבדל (הקטן – אך המשפיע) בין הסובלים מקרוהן לשאר האנשים

עכשיו אתם בטח רוצים לשאול, ובצדק! -אם כך, אז איך אצל אנשים שאין להם קרוהן, החיידק לא קיים? הרי כל העולם אוכל מוצרי חלב. למה רק אצל חולי קרוהן החיידק קיים?

למעשה, חיידק ה- MAP הוא חיידק כלל לא אלים. הוא מינורי, חלש, והעובדה היא שהוא לא מפריע לרוב האנשים. אבל תכונה אחת קיימת אצלו שהופכת את העסק למסובך: הוא מאוד עמיד ושורד גם בתנאי קיצון של חום וקור.

וכאן מגיע ההבדל…

אצל רוב האנשים, הגוף מחסל את החיידק בקלילות, ע"י מערכת החיסון שבמעיים. לכן, באנשים בריאים בלי קרוהן החיידק אינו קיים. לא כי הם מתנזרים ממאכלי חלב, אלא כי הוא מחוסל מיידית עם כניסתו לגופם.

אך אצל אנשים עם קרוהן, מערכת החיסון לא מצליחה לחסל את החיידק הספציפי הזה, בגלל פגם במערכת החיסון. ואז… אז הוא נשאר במעיים ומתרבה.

כיצד מתפתחת המחלה?

 ומה קורה לחיידק שלא מחסלים אותו? הוא מתרבה בדופן או ברירית המעי במהירות, למספרים אגדיים כמו 2 או 4 מיליון!!  ולמרות שמערכת החיסון מנסה לתקוף שוב ושוב בכל הכוח, היא לא מצליחה להכחיד את החיידק – וכך נוצרים נוגדנים גם כנגד הרירית של מערכת העיכול עצמה, ומתפתחת המחלה האוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הרירית.

כלומר, בשלב מתקדם, מערכת החיסון כבר לא תוקפת רק את החיידק, אלא גם את הרירית עצמה.

לסיכום: הקרוהן נגרם בין היתר, מפגם גנטי במערכת החיסון שמתקשה דווקא בחיסול ה MAP .

אל תשכחו את הטריגר…

עם זאת, מחקרים מראים – שלא מספיקה סיבה אחת כדי לגרום להתפרצות של קרוהן. והעבודה היא, שכמעט בכל המקרים, חולי קרוהן מעידים שההתפרצות הראשונה וגם ההתקפים לאחר מכן, התחילו באירוע רגשי חריג יותר בחייהם.

הרי כיצד זה ייתכן, שילד אשר אכל מאכלי חלב לאורך כל הילדות, פתאום מתפתח קושי לחסל את אותו החיידק באופן פתאומי באמצע החיים?

אין זאת אם כי, שמי שיש לו את אותו פגם גנטי חיסוני שמקשה עליו לחסל את ה- MAP, אין זה מחייב שאין לו יכולת בכלל לחסל אותו. היכולת קיימת, אך בתצורה מוחלשת, וחיסול החיידק קשה יותר עבורו.

אך… אם בפתע פתאום מצטרף סטרס או מתח נפשי לתמונה, הדבר מחליש עוד יותר את מערכת החיסון, ועלול להעביר אותו מעבר לקו האדום שבו: מערכת החיסון כבר לא מצליחה לחסל את החיידק > הוא מתרבה> מערכת החיסון ממשיכה בשיא כוחה (החלש) לנסות לחסל את החיידק שוב ושוב> נוצר המצב בו היא יוצרת נוגדים גם כלפי רירית המעיים בעצמם.

אז מה עושים? ממשיכים לסבול? חלילה וחס. מוזמנים לגלות איך מאפשרים לגוף להתמודד עם הקרוהן, במאמר הבא בסדרה: "מפסיקים להאכיל את הקרוהן!"